<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שצ"ה</h1>
<h2>דף ג:</h2>
עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביע'. סדר מעשרות כן הוא. תחלה מפריש תרומה גדולה שהיא תרי ממאה. ואח"כ מעשר ראשון שהוא נותן ללוי כדכת' ולבני לוי הנה נתתי (את) כל מעשר בישר' לנח' חל' עבוד'. מעשר ראשון נוהג בין בשנה ראשונה בין בשנה שנייה בין בשלישית דהא איתקש לנחלה מה נחלה שאינה פוסקת אף מעשר ראשון לעולם אינו פוסק. ובשנה ראשונה ושנייה אחר מעשר ראשון מפרישין מעשר שני דכת' עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו'. והאי קרא מיירי במעשר שני שנאכל בירושלם דכת' ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר וגו' וצרת הכסף וגו' וכת' כי ירחק ממך המקום. ומשום הכי נקרא מעשר שני שהוא שני למעשר ראשון דצריך להפריש מעשר לוי תחלה לכל המעשרו' דכת' הנה נתתי (את) כל מעשר ביש' לנחלה ואם היה מפריש מעשר שני בירושלם קודם (ש)נמצא שמאותו מעשר שני שנאכל בירושלם לא נטל ממנו מעשר לוי. ולפיכך עושה מעשר לוי ראשון. ובשנה שלישי' של שביעית אחר מעשר ראשון מפרישין מעשר עני ואין מפרישין מעשר שני כלל כדכת' מקץ שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וגו' וכת' ובא הלוי והגר והיתום והאלמנה וגו' ואמרי' בשנה ההיא בשנה שאין בה אלא מעשר אחד לאפוקי מעשר שני. אבל מעשר ראשון לעולם נותן כדפרישי' לעיל דאיתקש לנחלה. ובשנה רביעית חוזר הסדר ונתן ברביעית ובחמישי' מעשר ראשון ומעשר שני ששית מעשר ראשון ומעשר עני. ובשביעית היה הכל הפקר. ועמון ומואב היו חוצה לארץ ומעשרות דחוצה לארץ דרבנן ואפי' בשביעית. ופלוגתא היא במסכת מעשרות אם מעשר עני נוהג בשביעית כמו שנה ששית שעברה [או] (מ)מעשר שני כמו שנה ראשונה שהתחיל ונמנו וגמרו שמעשרין מעשר עני מפני תקנת עניים. והוא הדין שמעשרין שאר מעשרות.
